שלום לכולם,
אני שמחה על ההזדמנות לדבר בפניכם היום.
זהו מפגש שמאחד את המפקחים הפיננסיים בישראל, כולנו אמונים על שמירת אינטרס הציבור.
אדבר היום, על המהפכה הפיננסית שאנו מקדמים עם משרד האוצר, בנק ישראל וגורמי הממשלה נוספים, שעוסקת בהנחת תשתיות טכנולוגיות לשדרוג המערכת הפיננסית תוך פתיחת השוק לתחרות לטובת אזרחי ישראל.
יצאנו לדרך יחד עם המפקח, יאיר אבידן ובימים אלו הודות לכל השותפים רפורמת הבנקאות הפתוחה עלתה באוויר.
השלב הבא, ההשלמה של רפורמת התשלומים שלשמה אנו צועדים יד ביד עם חטיבת התשלומים והסליקה בבנק ישראל, בראשות עודד סלומי וצוותו.
יחד אנו מקדמים את המשק הישראלי לפתיחת שוק תשלומים תחרותי, מתקדם ודיגיטלי שיאפשר לציבור בישראל לקטוף את פירות הפינטק ולשפר את הבריאות הפיננסית שלו.
נכון להיום שוק התשלומים מופעל על ידי המערכת הבנקאית.
גופי טכנולוגיה אמנם חדרו לשוק בשנים האחרונות, אבל השירות עדיין מבוסס כרטיס אשראי.
זו נקודה משמעותית, כיוון שמטרת העל בפתיחת שוק התשלומים לתחרות היא הפחתת עלויות לבתי העסק ולציבור הצרכנים, וגם גיוון של אמצעי תשלום דיגיטאליים.
אחד החסמים הקריטיים בפתיחת שוק התשלומים לתחרות הוא החיבור ל"שיבר", כלומר למערכות התשלומים: מס"ב, וזה"ב, בהן המשתתפים הישירים היום הם בנקים וחברות כרטיסי האשראי.
כבר בהמלצות וועדת שטרום הודגש התפקיד הקריטי של מערכות התשלומים והצורך בפתיחתן לשחקנים שהם NON BANKS.
בחלוף כשבע שנים אנחנו עדיין לא שם.
אבל, כאן באולם הזה, נמצאים הכוחות הדרושים כדי להשלים את המשימה בהצלחה בהקדם.
רשות ניירות ערך קיבלה את האחריות להובלת הרפורמה בצד מחוללי השינוי - תעשיית הפינטק, בדרך של אסדרה ובנייה של שוק חדש חוץ בנקאי בתחום התשלומים והמידע הפיננסי כדי להגביר את התחרות ולהטמיע חדשנות במערכת הפיננסית של ישראל.
ישראל היא מדינה קטנה עם פוטנציאל ענק.
לכן, אנחנו מעוניינים להתאים את עצמנו בכל מקום שאפשר לסטנדרטים גלובליים.
לפיכך, האסדרה בתחום שירותי התשלום מתבססת על דירקטיבת שירותי התשלום האירופאית, הידועה בשם 2PSD.
המטרה שלנו היא להבטיח שישראל תצעד בנתיב שסללו מדינות למודות ניסיון מהאיחוד האירופי ואנגליה, שכבר פתחו בהצלחה לתחרות את שוק שירותי התשלום לשחקנים חוץ בנקאיים.
כמו כן, אנו מסירים חסם משמעותי, בדמות סוגיית זיהוי הלקוח כך שתהיה דיגיטאלית על מלא כדי להשוות לאופן בו פועלים פינטקים בעולם, או בפשטותE-KYC - אשר מאפשרים ניהול סיכוני הלבנת הון באופן מיטבי ויעיל ביחס לשיטה הנוהגת ולכן צריך להאיץ ולנוע לשם.
כאמור אחד הערכים המוספים של הרפורמה הוא לאפשר חיבור וגישה של Non banks למערכות התשלומים. קבלת רישיון מרשות ניירות ערך - היא התנאי הבסיסי לצורך חיבור של אותם גופים חדשים למערכות התשלומים המרכזיות.
בבריטניה, לדוגמא, כבר בשנת 2017 עם יציאת רפורמת הבנקאות הפתוחה לדרך, הבנק המרכזי הציב את הרחבת מספר המשתתפים במערכות התשלומים כיעד המרכזי שלו, לפיתוח מערך התשלומים והסליקה לתחרות.
לשם כך, פורסמו בבריטניה כללים בהירים ושקופים וניתנה אפשרות לשחקנים חוץ בנקאיים לפתוח חשבונות סליקה ישירות בבנק המרכזי.
צעדים אלו הובילו לעלייה מהירה במספר הגופים החוץ בנקאיים שהתחברו ישירות למערכות ה-RTGS, המקבילה לזה"ב בישראל, ולהשתתפות ישירה של גופים חוץ בנקאיים, חברות פינטק מובילות כגון Revolut, Wise, Square, Railsbank ועוד, למערכות המקבילות למס"ב.
הניסיון האנגלי מראה כי מתן האפשרות על ידי הבנק המרכזי לפתיחת חשבון סליקה אצלו לגופים חוץ בנקאיים הביאה לעלייה ולגיוון המשתתפים במערכות התשלומים, ובכך אפשרה לפתוח את שוק התשלומים החוץ בנקאי בבריטניה לתחרות בצורה מרשימה.
לכן אנו פועלים, בימים אלה, ליישם חזון דומה בישראל.
חטיבת התשלומים בבנק ישראל פרסמה בדצמבר 2020 את כללי הגישה למערכות התשלומים כשהמטרה היא לספק בהירות ושקיפות רבה בתהליך החיבור.
כעת, בעבודתנו המשותפת עם חטיבת התשלומים המטרה המרכזית היא הסרת החסמים העומדים בפני גופים חוץ בנקאיים, ויצירת דרישות מידתיות מחברות פינטק שלא עוסקות בהחזקה של פיקדונות, אלא מהוות צינור סליקה פשוט ויעיל של תשלומים.
אני מבקשת להתייחס להשפעת הרפורמה על המערכת הבנקאית.
צריך להחליף דיסקט - ולשנות דפוסי חשיבה בעניין הזה ולהבין שתחרות אינה היכחדות.
הבנקים הם מוסד פיננסי חיוני בתשתיות המשק אשר אמון הציבור מסור לו – וכך יהיה בעתיד. חברות הפינטק – הן תוצר של העת החדשה - הטכנולוגית, והן לא באות להחליף את הבנקים.
עם זאת, בנקים שימשיכו להישען על מרכזי רווח שמבוססים על מקסום של המרווח הפיננסי - שייכים לעבר.
העידן שאנו עומדים בפתחו - שייך לבנקים שישנו מהקצה את המודלים העסקיים שלהם - ישימו באמת את הלקוח במרכז – גם אם הדבר כרוך בוויתור על שולי רווח ויאמצו באופן פרואקטיבי טכנולוגיה.
הבנקים של העשור הבא יהיו חברות הטכנולוגיה של העתיד ובדרכם לשם הם יפתחו מודלים עסקיים שונים וחדשים מבוססי עקרונות של תחרות וחדשנות פיננסית. זו הסתגלנות שנדרשת מאיתנו בהווה כדי לשמור על מקומנו בעתיד.
שוק שירותי התשלום בישראל עבר אבולוציה מואצת מתשלומים מבוססי מזומן וכרטיסי אשראי לשימוש באמצעי תשלום דיגיטליים.
בנק ישראל פעל בשנים האחרונות לקדם את הטמעת תקן ה-EMV.
בלעדי התשתית החשובה הזו – לא ניתן היה לקדם את רפורמת התשלומים כיום.
עד היום בסיס התשלומים שהשתמשנו בהם היה מבוסס מזומן או כרטיס אשראי – השלב הבא בעולם התשלומים הוא פתרונות תשלום ישירות מחשבון לחשבון(Account to Account – A2A) ללא תיווך של כרטיס אשראי.
פתרונות אלה יאפשרו העברת תשלומים ישירה בין חשבונות בנק גם אם אינם מצויים באותו מוסד פיננסי, ללא צורך במתווכים.
בצד הלקוחות, השירות יאפשר להם קודם כל לשלם פחות על העברות כספים לאור העובדה שבפן הטכנולוגי ייווצרו נקודות גישה חדשות ורבות בין לקוחות ובין עסקים ולמעשה נוצרת רשת אינסופית של קשרים בין נקודות גישה של כל החשבונות בעולם לבין עצמם.
בצד בתי העסק, זו תהיה תמונת מראה כמעט מלאה של תמונת הלקוח. מה שיפתח מרחב אפשרויות חדש לגמרי עבור אנשים ועסקים.
שוק התשלומים המקומי הוא חלק קטן בלבד מהפוטנציאל הכלכלי של פתיחת השוק לתחרות. השוק הגדול באמת נמצא בתשלומים חוצי גבולות - Payments Cross border.
העולם הופך לגלובלי ומחובר, פעילות ב - Ecommerce היא כבר חלק מהשגרה.
כל זמן ששוק התשלומים לא נפתח לתחרות, העלויות שכרוכות בפעילות הזו הן בלתי נסבלות עבור צרכנים וגם עבור עסקים קטנים ובינוניים – כל אלה שאין להם עמדת מיקוח חזקה מול הבנק שלהם.
למשל עסקאות תשלומים Cross border בגובה של 50$ יעלו לנו בחברות פינטק כ - 1 דולר בלבד.
לעומת זאת, בבנק העלות תהיה כמעט שווה לגובה העסקה.
המציאות הזו מקטינה לאפס את הכדאיות הכלכלית לפעול ברמת עסקאות אלה, לעסקים הקטנים ובוודאי שלצרכנים. הסיבה שהבנק גובה עמלה בגובה העסקה לא נובעת מכך שהעלות השולית שלו גבוהה מזו של הפינטק, אלא מסיבה אחת ויחידה – פשוט כי הוא י כ ו ל !!!
הרפורמה בשוק התשלומים מבקשת לשנות מציאות זו מהיסוד.
אומרים שישראל היא שוק קטן – אבל הציבור הישראלי מאמץ חדשנות בחדווה בכל פעם שיש לו את ההזדמנות להיחשף אליה.
עובדה מעניינת היא שמבחינת הצריכה של הציבור באינטרנט, ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם באופן לא פרופורציונלי לגודלה הגיאו – דמו -גרפי .
העובדה הזו מייצרת פוטנציאל כלכלי גבוה לשוק הישראלי בעיני פינטקים גלובאליים. אנחנו שוק חכם ופעיל בצריכה מבוססת אינטרנט, ולכן גופי פינטק גלובאליים, אלה שעדיין לא כאן, שמים את ישראל ב - Waiting list שלהם במקום מכובד.
אנחנו רואים בגופי פינטק גלובאליים שחקנים שיכולים לקדם תחרות בישראל באופן יעיל.
רק כך, נוכל להבטיח שהמפץ התחרותי יתרחש.
בחרתי להשמיע את הדברים האלה על הבמה הזו כי השותפות שלנו לקידום תחרות בשוק הפיננסי חיונית להצלחתנו כמשק.
השינויים שאנו עדים להם, ושאת חלקם הזכרתי, מציבים אתגרים גם לנו הרגולטורים, ומחייבים אותנו לאמץ גישה עדכנית ואמיצה.
מעבר להיותנו רגולטור פיננסי, תחומי הפיקוח החדשים, הופכים אותנו גם לרגולטור של מידע פיננסי. המידע הפיננסי שלנו הוא אישי ורגיש ולכן גם אנחנו כרגולטורים נדרשים למומחיות בתחום הדאטה. באסדרה הנוכחית של שירותי מידע פיננסי ושירותי תשלום יש משקל רב מאוד במרכיבי הפיקוח הקשורים להגנת הציבור בתחום הסייבר, והגנת הפרטיות.
כאמור, טובת הציבור היא בראש מעייננו ושילוב הכוחות בין רגולטורים חזקים שמפקחים על מערכות משלימות, בכוחו לייצר סינרגיות שמהדיבידנד שלהן ייהנה הציבור והמשק בישראל.
תודה רבה והמשך כנס מעניין ופורה.
אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות
